מותו של פתרון שתי המדינות מאת מיקו פלד

שליחו של הנשיא אובמה, הסנטור גורג מיטשל הודיע שוב שארה”ב עדייו רואה במפת הדרכים וברעיון שתי המדינות את הדרך לפטרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. הגיע העת לאמר לאמריקאים שאלו הם שני רעיונות שזמנם חלף וראוי שהממשל האמריקאי יכיר בכך ויתחיל לעסוק ברצינות ברעיון של החלת דמוקרטיה חילונית על כל שטחי ישראל-פלסטין.  זהו רעיון שאישים מתונים משני המחנות דגלו בו מתחילת דרכן של התנועות הלאומיות היהודית והפלסטינית, ואשר גורמים מיליטנטים הרואים במאבק בין שני העמים מלחמת אין קץ הורידו משולחן הדיונים.  ובכן, הגיע הזמן להשיב רעיון זה לשולחן הדיונים ויפה שעה אחת קודם.

על פי רעיון המדינה החילונית-דמוקרטית כל תושבי הארץ יהנו משויון זכויות וחובות מלאים ללא הבדלי דת או לאום. כל קבוצה תוכל לחיות ע”פ דתה ושפתה ומוסדות המדינה לא יהיו מזוהים עם קבוצה ספציפית אחת אך תפקידם יהיה להגן על זכויותיו של כל אזרח ואזרח.  ישום רעיון זה יאפשר לשני העמים לחיות סוף סוף בשלום ולהפסיק את שפיכות דמים.  זהו ללא ספק רעיון שאפתני שיעורר את זעמם של ציונים רבים ויקים התנגדות נחרצת אך בהתחשב במציאות הגאוגרפית והדמוגרפית אין פתרון אחר שיש בכוחו להביא לסיום משטר האפרטהייד השורר היום בישראל-פלסטין.

כהכנה ללחץ אמריקאי ממשלת נתניהו מתבצרת בעמדות מיליטנטיות קיצוניות ללא תקדים. יחד עם זאת, גודלה של ממשלת נתניהו וחוצפתה מבטיחות ששום מידה של לחץ אמריקאי לא יביא לשנוי בעמדת ישראל בנושא הפלסטיני.  שיכורים מדם לאחר שבצעו טבח המוני בעזה, כוחות ה”בטחון” של ישראל בניצוחו של רב המרצחים, הגנרל המעותר ביותר בתולדות ישראל – אהוד ברק, ממשיכים להרוג ילדים ואנשי שלום מובהקים, ממשיכים לאסור ולענות והעיקר לא מותרים על הזכות לרדות בעם הפלסטיני.  חשוב להזכיר שגם ההרג בעזה שהיה בקנה מידה אדיר, וגם החיסול הממוקד יותר של ילדים כעביר עראמין ז”ל ואנשי שלום כבסאם אבו רחמה ז”ל וטריסטן אנדרסון שעדיין נאבק על חייו, נעשים לאור יום ומתועדים היטב. בבוא היום לא תהיה שום בעיה להביא את האחראים בצבא ובממשלה לדין על חלקם בביצוע פשעים אלה.

הנשיא קרטר טוען שהאפרטהייד איננה קיימת בישראל כי אם בשטחים שנכבשו ב 1967.  אך כאן באה המציאות ומראה לנו תמונה שונה בתחלית: כמה שלא ננסה ונתעקש, אין מדינת ישראל מדינה דמוקרטית כי אם מדינת אפרטהייד.  ממשלת ישראל שולטת בחייהם של כעשרה מיליון בני אדם החיים בין הירדן לים התיכון – חצי מהם ישראלים וחצי פלסטינים.  בעוד שתושבי הארץ היהודים נהנים מחוקים דמוקרטיים התושבים המוסלמים והנוצרים, או במילים אחרות התושבים הפלסטינים חיים תחת חוקים שונים לחלוטין.  כמיליון וחצי פלסטינים בתוך ישראל  חיים כאזרחים עם זכויות מוגבלות המופלים לרעה וכשלושה מיליון וחצי פלסטינים בגדה ובעזה הם חסרי זכויות וחסרי הגנה לחלוטין.  את הגדה המערבית לא ניתן יותר להפריד משאר שטחי הארץ ואין שום אפשרות להקים בגדה או בשום אזור אחר, ישות מדינית עצמאית נוספת. כל הלחץ ותחנונים מצד אמריקה לא יוכלו לשנות מציאות זו המחייבת את שני העמים לחיות במדינה אחת.

כל הנסיונות להביא לסיום הסכסוך בישראל-פלסטין דרך הפרדה ובידוד נכשלו ומפת הדרכים ורעיון שתי המדינות אינם אלא שני כשלונות נוספים בשרשרת ארוכה של כשלונות כאובים.  כפי שמלמד הנסיון בארצות הברית, דרום אפריקה וארצות אחרות, רק שוויון זכויות מלא המעוגן בחוק (או בחוקה) יש בכוחו להביא לשקט ולשלום בין עמים אשר להם מולדת משותפת.  רעיון הדמוקרטיה החילונות איננו פשוט וההתנגדות לישומו תהיה קשה ותדרוש הקרבה.  יהיה צורך להמרות את חוקי הכיבוש ןלהיתמודד עם אלימות של חיילים וסוכני הכיבוש האחרים הפוחדים פחד מוות ממאבק צודק בלתי אלים.  כל זה נדון כעט בפורומים אקדמיים ופוליטים רבים, ויעשה טוב הממשל האמריקאי ויעשו טוב מנהיגים מקומיים, פלסטינים וישראלים כאחד אם יצטרפו לדיון ויקחו יוזמה.